באוקטובר האחרון הרצח של מיכל סלה על ידי בעלה, שבר את ליבה של מדינה שלמה. למרות שהרוצח, אלירן מלול, הוגדר על ידי חברתו לשעבר כקנאי ואובססיבי, זה לא היה מספיק כדי להדליק את כל הנורות האדומות. מחר (שלישי) ב"עובדה" יצא רוני קובן למסע מטלטל לגילוי הסוד של מיכל. כעת לילי בן עמי, אחותה של מיכל, כותבת על משימת חייה: למנוע את הרצח הבא לילי בן עמי פורסם: 4.5.2020
הרצח של אחותי הקטנה, מיכל סלה, היה כרעם ביום בהיר. מיכל אהבה את החיים ולא היה לה מושג שהיא בסכנה. היא לא ידעה שקנאה אובססיבית יכולה להוביל לאלימות קטלנית, וחשבה שהיא יכולה להיפרד מהרוצח בכוחות עצמה. שעה וחצי לפני הרצח מיכל הורידה אותי בביתי ונהגה לביתה, מרחק דקות נסיעה. מיכל לא ידעה שהיא בסכנה. אפילו אנחנו, כמשפחה קרובה ומגובשת, לא ידענו מה עובר על מיכל. אבל גם אם מיכל הייתה משתפת אותי במתרחש בזוגיות שלה, בשתלטנות ובקנאות האובססיבית של בן הזוג שלה, הייתי נחרדת ומציעה לה שלמחרת אלווה אותה לעורך דין כדי להיפרד ממנו. היא הייתה הולכת הביתה, מדברת אתו על זה והוא היה רוצח אותה. מי מתארת לעצמה שפרידה מבן זוג יכולה להיות סכנת חיים? הידע הזה קיים שם במשרדים של הקרימינולוגים והמומחים לאלימות במשפחה. כן, הם יודעים שאסור להיפרד לבד במקרים של קנאה אובססיבית. מיכל הייתה עובדת סוציאלית. האם היא למדה על זה באקדמיה? גיליתי שלא. בעולם המקצועי יש ידע נרחב על סימנים מקדימים המעידים על התפרצות אלימה ואפילו קטלנית. אבל עד היום הידע הזה הוא נחלת המומחים בלבד. הצורך לדעת האם נשקפת לך סכנה קריטי לכל אדם. בכל תחום אחר בחיים, אנחנו כבר יודעים
להיזהר. אם נראה שומה חדשה בזרוע– נלך להיבדק מפני סרטן. בבית הספר היסודי למדנו לחגור חגורת בטיחות. אנחנו יודעים לזהות חפץ חשוד, יודעים מהם התסמינים לקורונה. אלימות במשפחה עוד לא למדנו לזהות ולהיזהר ממנה. את צריכה שירצחו אותך כדי שתדעי שאת בסכנת חיים. מאז הרצח אני חוקרת את התחום הזה בלי מנוח. היום אני יכולה לומר שאת מיכל אפשר היה להציל. אבל בישראל התחום הזה כל כך מפגר שאפילו צו הרחקה, לאדם ששופט הכריע שהוא מסוכן לאשתו, שולחים היום בפקס. התחום הזה כל כך מפגר, שרק לפני שבוע הצליח הרוצח של מאסטאוול אלאזה לרצוח אותה, אחרי שכבר הורשע בתקיפתה ובאיומים על חייה ואף ישב במאסר על כך. עם שחרורו לא בוצע אחריו כל מעקב, אף שידוע שעברייני האלימות כלפי בנות זוג מועדים יותר מכל עבריין אחר לחזור על מעשיהם. מיכל והרוצח היו נשואים שנה אחת בלבד והם לא היו מוכרים למשטרה או לרווחה. גורם בכיר במשטרה, שחקר את המקרה של מיכל, אמר לי שאם מיכל היתה מגישה תלונה - היא הייתה יודעת שהיא בסכנת חיים. למשטרה יש כלים בדוקים להערכת מסוכנות. אישה שמתלוננת על אלימות במשפחה נשאלת חמישים שאלות, שמגלות האם היא בסכנת חיים. נאמר לי שבמקרה של מיכל - כל הסימנים היו שם, עוד לפני שהייתה אלימות פיזית. נדהמתי ושאלתי למה השאלון הזה לא מפורסם לציבור. למה לא מספרים על תמרורי האזהרה? התשובה שקיבלתי: "היו רעיונות לעשות את זה. אבל זה עוד לא קרה". בעקבות הסיפור של מיכל קיבלתי החלטה: לא הצלחנו למנוע את הרצח של מיכל – נוכל למנוע את הרצח הבא. הקמתי את עמותת "פורום מיכל סלה", כדי לקדם חשיבה אחרת על ההתמודדות עם אלימות במשפחה בישראל. רתמנו שחקנים חדשים למגרש: אנשי הייטק, בטחון ומניעת טרור. גילינו שהטכנולוגיות כבר קיימות, רק צריך להתאים אותן כדי להציל חיים בתוך הבית (פרטים נוספים כאן). השליחות שלנו היא להציל חיים. אנחנו בשלבי ההקמה וזקוקים לכל סיוע אפשרי. אני פונה לכולם: זו אחריות של כולנו. זה טרור שפוגע בכולנו, בכל מקום, חוצה מגזרים ושכבות. אם זה קרה במשפחה שלנו, זה יכול לקרות בכל מקום. למיכל לא היה "כחול בעין" כמו בסרטים. אם רק היה לנו את הידע שיש לנו היום - אפשר היה להציל את חייה.
התפרסם באתר מאקו - https://www.mako.co.il/women-women_news/Article-5a625ef360cd171027.htm
Comments